צווארון לבן

קבוצת עבירות ייחודיות שעיקרן עבירות כלכליות הנעשות על ידי העוסקים במקצועות הנחשבים "מקצועות גבוהים" (לדוגמא: פקידי ממשל, עובדי מדינה בכירים, שוטרים, שופטים וכו'). עבירות הצווארון הלבן תהיינה עבירות כלכליות, נטולות כל יסוד של אלימות וקשורות בקשר ישיר לתפקידו של עובר העבירה תוך ניצול מעמדו הרם לביצוען. בין היתר ימנו עם עבירות אלו: עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, עבירות מס, עבירות ניירות ערך, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מחשב, עבירות הגבלים עסקיים וכיוצא באלה.

בשנים האחרונות חלה החמרה ניכרת ביחס בתי המשפט לעבירות אלה, כפי שביארה נשיאת בית המשפט העליון , הגב' אסתר חיות:

"הנזקים הנגרמים מעבירות כלכליות הם חמורים ורחבי היקף. הם פוגעים בשוק ההון, בסביבה העסקית, במשק ובקופת המדינה ולא רק באדם הפרטי. מדובר בדרך כלל בעבירות המונעות מתוך מטרה להפיק, במישרין או בעקיפין, רווח כספי ולעיתים רצון עז, עז מדי 'להצליח בעסקים ולנצח בקרבות עסקיים', כדברי בית המשפט בפרשת שופרסל. פרט לנזק הכלכלי שהן גורמות, הן פוגעות גם במרקם החברתי, ביעילותה ואמינותה של הכלכלה החופשית וכן באמון הציבור במוסדות המדינה ובמוסדות ציבוריים שונים המנהלים את כספיו. בעבירות של העלמת מס מדובר בפגיעה כספית עצומה בקופת המדינה ובסכומי עתק הנגזלים ממנה. הנפגעת בעבירות מסוג זה היא הקופה הציבורית. מדובר בפגיעות ובנזקים רחבי היקף המשליכים באופן ישיר ועקיף על כלכלת המדינה, על שוק ההון, על התחרות החופשית במשק ועל אמון הציבור בגורמים המופקדים על ניהול הכלכלה והמשק".

עבירות צווארון לבן עיקריות

שוחד

החמורה שבעבירות הצווארון הלבן ועבירה שתגרור אחריה פוטנציאל ענישה חמור וכפול: לוקח השוחד מסתכן בעונש של עד 10 שנות מאסר ואילו נותן השוחד מסתכן בעונש של עד 7 שנות מאסר (סעיפים 290 – 291 בהתאמה לחוק העונשין). המחוקק ביקש להקיף את כלל האפשרויות למתן שוחד, לא רק להעברה של כספים מיד ליד, ובסעיף 293 לחוק מפורטת הרחבה זו:

דרכי שוחד

293. אין נפקא מינה בשוחד –

(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;

(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;

(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;

(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;

(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;

(7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

מרמה והפרת אמונים

ה- "אחות הקטנה" של עבירת השוחד. מתייחסת להתנהלות עבריינית של עובד ציבור בזיקה לעבודתו ולמען קידום תועלתו האישית. עבירה שחומרתה נגזרת מהפגיעה באמון הציבור. אי לכך אין דרושה פגיעה בפועל בתאגיד ועצם ביצוע המעשה הוא העבירה עצמה, שעלולה להוביל לעונש מאסר של 3 שנים (סעיף 425 לחוק העונשין).

קבלת דבר במרמה

הדרישה לצורך מילוי יסודות העבירה הינה קבלת טובה בעלת ערך כלכלי תוך ידיעה כי זו מבוססת על רמאות, הטעיה, תחבולנות או עורמה, ולצורך קבלת הטובה הכלכלית. הרשעה בגין עבירה זו תוביל לענישה של עד 3 שנות מאסר בפועל, ו-5 שנות מאסר בפועל באם בוצעה העבירה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 לחוק העונשין).

עבירות מס והלבנת הון

מן העבירות החמורות במשפחת עבירות הצווארון הלבן והענישה בגינן עלולה להגיע לעד 10 שנות מאסר. השגת רווח לא חוקי על ידי מסירת מידע מטעה לרשויות המס, ועל ידי כך הפחתת המס המופרש לקופת המדינה, הינה עבירה של העלמת מס. לצידה תתקיים עבירת הלבנת ההון הנעשית על ידי "ערבוב" כספים חוקיים עם כאלו שאינם חוקיים והושגו על ידי ביצוע עבירות שונות (לא רק העלמת מס), ועל ידי כך הלבנת כספים אלו. עבירות אלו תשולבנה עם עבירות מקור – לא רק מתחום הצווארון הלבן – אלא גם מתחום הצווארון הכחול. דוגמא לכך ניתן לראות במלחמת החורמה הכלכלית שמכריזות רשויות התביעה והיחידות החוקרות הרלוונטיות על כספן של משפחות פשע רבות, ועל ידי כך פגיעה בצינור הכספים המזין את פעילותן.

עבירות ניירות ערך

רובן ככולן של עבירות אלה מוגדרות בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, בין היתר ניתן למצוא עבירה של שימוש במידע פנים, עבירות דיווח על חוק ניירות ערך, עבירות עובד חבר בורסה, תרמית, ועבירות על חוק הייעוץ. העונש בצידן של עבירות אלה עלול להגיע לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי.

המחוקק הכיר בצורך באמינות ושקיפות בשוק ההון בו מושקעים כספי ציבור רבים. פגיעה בערכים אלו עלולה להוביל לפגיעה בכלכלה ולהאטה בצמיחת המשק במדינה, כך שהגנה מרבית בדמות חקיקה מפורטת וענישה חמורה הינן אינטרס ציבורי מובהק.

כיצד נתמודד עם חקירה\כתב אישום בגין עבירות צווארון לבן?

אופיין הייחודי של עבירות הצווארון הלבן יוליד בדרך כלל חקירה סמויה שתתנהל משך זמן מה עד למועד המעבר למישור הגלוי (מועד ה- "פרוץ"). במקרה כזה אפשר שהחשוד יעוכב\ייעצר לצורך חקירה בה יוטחו בפניו ראיות שנאספו עד למועד מעבר החקירה לרובד הגלוי.

לעומת זאת ישנן חקירות המתקיימות במישור הגלוי למן הרגע הראשון, והחשוד יוזמן לחקירה משטרתית על ידי זימון לסור למשטרה\שיחה טלפונית, מה שיקנה לו זמן ייעוץ רחב הרבה יותר.

בשני המקרים ישנה חשיבות קריטית לייעוץ עם עורך דין פלילי מנוסה.

חקירות עבירות צווארון לבן יותירו את הנחקר פעמים רבות כשהוא לוטה בערפל. הנחקר ישאל שאלות ולא תמיד יבין את הקשרן לעבירות בהן הוא נחשד, ועל כן פעמים רבות יענה על אותן השאלות בצורה שתפליל אותו בשלב מאוחר יותר.

יצירת אסטרטגיית הגנה נכונה, אפשר שתוביל לכתב אישום מרוכך ובמקרים מסוימים להימנעות מהגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי מתיש.

לעורך הדין שגיא אקו ניסיון רב בייצוג נאשמים בעבירות צווארון לבן, החל ממועד החקירה, דרך הליכי שימוע ועד לניהול תיקים בהם הוגש כתב אישום.